כל יום זיכרון לנספים באירוע קיצון, כמו למשל לנספים בפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, וכל אירוע עכשווי כמו תקיפת הסייבר על בית חולים הלל יפה, צריך להזכיר לכל מנהל ארגון עד כמה השגרה מסוכנת ולהציף אצלו מחדש את החובה לעסוק בניהול סיכונים כולל פיקוח ובקרה על רמת המוכנות שלו ושל כל מי שנמצא תחתיו. ולמרות זאת, כל מי שראשו במקומו ורגליו על הקרקע יודע שלא ניתן לחזות כל אירוע ושגם ארגון מוכן לאירועי קיצון יכול לפגוש "ברבור שחור".
ב – 20 בדצמבר 1973 הצליח צוות מהמחתרת הבאסקית להתנקש בחייו של ראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו. דרך הפעולה שנבחרה על ידי צוות המחתרת, מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן מתחת לכביש, הוגדרה אז ולדעתי תוגדר כך גם היום כפורצת גבולות ונועזת ביכולות היריב הארגוני.
אנו משקיעים משאבים רבים בתכנון מוקפד של הדרכות מקצועיות, מתודיקה עשירה, התאמת עזרי אימון חדשניים וציוד מדמה. ההדרכות מבוצעות תוך המחשת המציאות בשטח התרגול, ומתן דגש תגובה המהירה, סמכות, ובקיאות בסוג המענה לכל תרחיש שהתממש
כמי שמשרת במילואים במדור האבטחה באגף המבצעים שעסוק 24/7 בביצוע פעולות רבות ומגוונות למטרת שיפור רמת הגנת המחנות בצה"ל, אני וחבריי המקצועיים במדור בוחנים ביסודיות כל אירוע חריג שמתרחש במחנות, כולל את אירוע פריצת הרכב שהתרחש אתמול (יום שני 8.2.2021) במחנה חיל האוויר בנבטים שבדרום.
השר דוד צבי פנקס היה נבחר הציבור הראשון שניסו להתנקש בחייו מיום הקמת מדינת ישראל. דוד צבי פנקס, היה פוליטיקאי ישראלי, מחותמי מגילת העצמאות ושר התחבורה השלישי
בשנות ה – 70 של המאה ה -20, מדינת ישראל חוותה עשרות פיגועים שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע. חלקם נחשבים כפעולות תקיפה קשות ונועזות:
אירוע שבו מפגינים פורצים לבניין הפרלמנט תמיד יוגדר כקיצוני וכחציית קו אדום מצד האזרחים ולמרות זאת אינו חדש והתרחש כבר מספר פעמים בעבר במדינות שונות, דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות. כנראה, שאירוע מהסוג הזה שמתרחש בארצות הברית ובמיוחד בבניין הקפיטול בבירה וושינגטון גורם לכל שאר האירועים שהתרחשו לפניו במדינות אחרות להראות זניחים ופחות מעניינים.